החתונה ההפוכה של נעמה וליאור

איך התחיל הקשר?

הכרנו באפליקציית היכרויות. אחרי 4 ימים שדיברנו בטלפון ולפני שהכרנו, הבנתי שיש כאן סיכוי למשהו טוב. משם הכל רץ מאוד מהר – חצי שנה אחרי שהכרנו כבר גרנו יחד, 11 חודשים אחרי הוא הציע נישואין, ושנה וחצי מהיום שהכרנו – היינו נשואים.

איך הוא הציע?

הוא לקח אותי בהפתעה לגלבוע, בצפון. הוא מושבניק ולכן היה לו חשוב שההצעה תהיה על רקע צפוני ופסטורלי. הגענו לגלבוע, שם הוא שלף טבעת. אני הייתי בשוק, ורק אז הבנתי למה הוא לא הוריד את הז'קט כל הזמן, למרות שהיה חום אימים. הטבעת היתה בכיס של הז'קט… אחרי ההצעה התפנקנו בארוחה מדהימה במסעדת קימל, וכל היום היה מדהים.

למה בחרתם להתחתן בגרייס?

כשהתחלנו לחפש אולמות ולהתקשר למקומות, ראינו את הגרייס. דיברתי עם רומן וראיתי את ההדמיות של המקום (שעוד לא נפתח אז) שהיו מדהימות. בהתחלה אמרנו לו שאנחנו מצטערים אבל אנחנו לא חושבים שאנחנו יכולים לקחת כזה סיכון ולסמוך על הדמיות בלבד ומקום שעדיין לא הושק, אבל בסוף חזרנו כי הבנו שזו התשובה השפויה ביותר שאפשר להשיג באזור שלנו, בשוק הנוכחי.

עם החברות

מה גיליתם שבאמת עושה את החתונה?

לפני החתונה הייתי עונה שזה האוכל, אבל אחרי החתונה אני חושבת שהתשובה שלי היא הזוג והאנשים הקרובים שחוגגים איתו.

אנחנו עשינו חתונה הפוכה, כך שאת החלק הראשון הקדשנו למבוגרים, עם קבלת פנים, חופה וארוחת ערב, ואז התחילה המסיבה, ואיתה נהירה המונית של המבוגרים יותר הביתה, והחברים והצעירים יותר נשארו לחגוג. לכן אני חושבת שהאנשים שחוגגים עם הזוג, וכמובן הזוג עצמו, הם שעושים את החתונה בסופו של דבר.

בנוסף, כשאתם בתוך זה אתם בסוג של סרט, שאיכשהו אתם מככבים בו. הכל רץ באופן הזה, כך שהעוגן היחיד שלכם הם האנשים שאתם מכירים, שמסתכלים עליכם עם חיוך על הפנים, מרגיעים ומשמחים אתכם. בכלל, לעמוד שם עם השמלה הלבנה זו חוויה חוץ גופית ממש, מרוב שזה מוזר.

לעמוד שם עם השמלה הלבנה זו חוויה חוץ גופית ממש, מרוב שזה מוזר.

מה היית ממליצה למי שמתכנן חתונה?

לעשות כמה השוואות של מחירים שצריך, לבנות תקציב מסודר, ולמצוא את הספקים שעומדים בתקציב שהגדרתם לעצמכם. אנחנו עמדנו ביעד התקציבי שלנו, וזה אפשר לנו לנסוע בכיף לשלושה שבועות של ירח דבש 5 ימים אחרי החתונה.

בנוסף, לדעת לשחרר ביום עצמו, וברמת התכנון – לעשות דברים שאתם יודעים שיעשו לכם טוב. אפשר להתחשב באורחים ואפשר לעשות המון דברים מטורפים. אין לזה סוף. אבל בסופו של דבר, כשמגיע היום הגדול – תדאגו שיהיו לכם כמה דברים שחשובים לכם, שיעשו לכם טוב, שתגידו לעצמכם – וואלה, איזה כיף שעשינו את זה. אצלנו אלו היו הצלמים (רותם להב) וכמות יפה של מנגו שהבאנו מהמושב של ליאור, מושג אלמגור, שידועים במנגו שלהם. כל כך שמחנו לראות שכל המנגו נעלמו על ידי האורחים, כמו שרצינו ותכננו.

הבאנו כמות יפה של מנגו מהמושב של ליאור, וכל כך שמחנו לראות שכולם נעלמו על ידי האורחים כמו שתכננו