אננס, קינוחים, מיניונים ופיצה: החתונה של קארין ומור

כשהאהבות המשותפות של זוג הן אננס, קינוחים, מיניונים ופיצה, כשיש להם קבוצות וואטסאפ וחברים ייעודיים לטיפוח התחביבים החמודים הללו, וכשהם מכניסים את כל אלו לחתונת קונספט, די ברור כמה הומור ושובבות יש בקשר והיתה בחתונה הזו. בדיוק על זה קארין מספרת לנו

איך הכרתם?

הכרנו לפני 4 שנים באתר היכרויות. מור פנה אליי, אבל באותו הזמן יצאתי עם מישהו אחר ולכן אמרתי לו שכרגע זה לא מתאים. לשמחתי הוא חיכה בסבלנות. כשנפרדתי מהבחור, שיתפתי את מור ואמרתי לו שאני צריכה קצת הפסקה מדייטים, אבל הוא לא הסכים לחכות ותוך כמה ימים של שיחות קבענו להיפגש.

והצעת הנישואין?

אחרי שנתיים של קשר זוגי, עברנו לגור יחד בחולון, בה גרתי. מאותה נקודה, הרגשתי שאני יכולה לעדכן אותו עם מספר הטלפון של אחותי, ליום בו ירצה לקנות את ה-טבעת.

בערב חג שבועות לפני שנה בסוף אותו החודש חזרתי בשעות הצהריים מהעבודה. מור היה בחופש בבית וביקשתי ממנו שירד לעזור לי עם הקניות. כשעלינו הביתה, הבנתי לאט לאט שמה שאני רואה אלו לא בלונים לכבוד החג. כל חדר השינה שלנו היה מלא בבלונים מעוצבים. על המיטה התנוסס הכיתוב הכי מרגש שיש: התנשאי לי?

הייתי כל כך שמחה ומופתעת. לא האמנתי שאתרגש כך ולא תיארתי לעצמי שאותו היום יהיה משמעותי כל כך בחיים שלנו (ומור יודע כמה קשה לשמור על הפתעות איתי).
אותו חודש מאי היה מהול בעצב, כי באותו החודש גם נפטרה סבתו של מור, אבל גם בשמחה שלנו. יחד הבנו שהחתונה תחכה שנה נוספת, מה שגם יאפשר לנו לקחת את כל ארגון החתונה באיזי, שהיה טוב עם סיום התואר שלי.

איך הגעתם להתחתן בגרייס?

גרייס היה המקום הראשון שהגענו לראות, שלושה חודשים אחרי הצעת הנישואין. אחריו ראינו עוד 8 מקומות, אבל הלב ידע לאן הוא רוצה לחזור. חזרנו לגרייס בתחושה שלא משנה מה ולא משנה כמה מקרונים יציעו לנו במקום אחר, גרייס הוא המקום שאנחנו רוצים להתחתן בו: האווירה, כל עץ ותאורה, כל פינה, כל מנה וכל קינוח, הבר והעיצוב שלו – היו הגשמת חלום. הם פשוט נתנו לנו הרגשה שזה זה, ושזה אנחנו.

אחרי החתונה הבנו שגם האורחים שלנו חשבו ככה ושהפתענו הרבה מהם לטובה. המשפחה והחברים סיפרו להורים ולנו כמה הם נהנו מהאוכל, הם דיברו על כל קינוח ועל ההתרגשות שחוו, מן קסם של טבע עם אווירה אורבנית שלא חווים בדרך כלל, מאוד שונה אבל מדויק ועשוי כמו שצריך.

היה קונספט לחתונה?

יש לנו 4 אהבות משותפות: אננס, קינוחים, מיניונים ופיצה.

כבר מהדייט הראשון בנינו ביחד תחביב טעים: קינוחים. אם זה לצאת רק בשביל לאכול קינוח, או לוותר על מנה ראשונה במסעדה כדי שיהיה מקום לקינוחים, וכשאנחנו רעבים, אז זה פיצה. יש לנו קבוצות וואטספ מיוחדות של חברים לזלילת פיצה. בהמשך, גרמתי למור (די בקלות) להידלק על המיניונים, היצורים הכי צהובים, חמודים ומצחיקים שיש. אננס הוא כינוי שהודבק לי על ידי חברים בשנים האחרונות בעקבות האהבה שלי לפרי וכבר זכה להיות הכינוי שלי באנשי הקשר של מור (ומונח יפה על הפיצה שלנו).

את כל האהבות המשותפות שלנו הבאנו לחתונה בגרייס, אם זה בעמדת הקינוחים, בבלונים ברחבה, בעיצוב המגנטים שקיבלו האורחים ובצילומים .

ניסינו לשתף את כולם בדברים מדליקים שאנחנו אוהבים. זה התחיל בשלטים שהכנו לשושבינים כשנכנסו לחופה, בסגנון "אני עדיין רווק", "תעשו לי בני דודים" ו"הנה באה הכלה". אומנית הבלונים שבחרנו, מיטל, הכינה לנו כתרים של אננס ובלונים בצורת מיניונים לאורחים. בפטיסיירי של המקום, אין אחד שלא דיבר על הקינוחים הלימוניים, המלבי, העוגות, המקרונים וכל הטוב והצבע שהצענו להם, בלי הגבלה, פשוט לבוא ולקחת (כי לקינוחים לא צריך להיות סוף או הגבלה של זמנים).