חזרה לבלוג

מה שאמור לקרות, יקרה: החתונה של רוז ואבי

איך הכרתם?

הכרנו בתיכון והיינו חברים מאוד טובים עד גיל 26, אז נפרדנו דרכינו לעשר שנים. לפני 8 חודשים.

נפגשנו באירוע משותף, ומאותה שנייה היה לנו ברור שזה הולך לכיוון הרומנטי. ידענו שחברות מעולה יש, ואמרנו – אם הקטע הרומנטי יעבוד גם הוא, אין לנו ספק שהולכים על זה.

משם ועד לחתונה… איך קרה?

יצאנו 4 חודשים, ואז הוא הכריז שעושים יום כיף בצפון. כשהוא אמר את זה ידעתי שהוא עומד להציע, וחיכיתי כל הבוקר שזה יקרה כבר, בעיקר כי חששתי שהוא מתכנן לנו קפיצה ממטוס או משהו אחר שאני לא אהיה בנויה לעשות. אחרי 3 שעות נסיעה הגענו לנקודה מדהימה ביופיה, בהר בנטל על גבול סוריה. מול הר חרמון ובין קבוצה של תיירים אנגלים שהיו במקום, הוא פתאום כרע ברך, והצליח להפתיע אותי, כי לא חשבתי ששם הוא יעשה את זה, ובטח שלא מול קבוצה של תיירים. אז מרוב שציפיתי כל היום, הוא הצליח להפתיע אותי לחלוטין.

למה בחרתם להתחתן בגרייס?

ראינו מודעה בפייסבוק ויצרנו קשר עם המקום, אז הבנו שהמתחם בתהליכים סופיים של הקמה ושהוא עדיין לא גמור. בכל זאת רצינו לבוא ולראות, גם בגלל המחיר שהסתדר לנו עם התקציב שהיה לנו מאוד חשוב לא לחרוג ממנו.

כל ארגון החתונה היה בגדר ‘מה שאמור לקרות קורה, ומה שלא – לא’. גם עם המקום זה מה שקרה. קבענו לראות מקום אחר ואחריו את הגרייס. בדרך למקום הראשון התקשרו אלינו וביאסו אותנו ממש בשיחת טלפון עם גישה לא-לעניין לגבי התקציב שלנו. אמרתי לבעלי שמה שמדויק, יקרה לנו. החלטנו לוותר על המקום הראשון ולהמשיך ישר לגרייס. אחרי כמה דקות בגרייס, ידענו ללא צל של ספק שזה המקום בשבילנו: האנשים, השירות, המחיר, התכניות והחזון – הכל התאים לנו ולסגנון שלנו. הבנו שאנחנו עומדים בפני מקום שהולך להיות ברמה גבוהה מאוד, בטעם שלנו ובדיוק מה שאנחנו מחפשים – מקום אורבני, קלאסי ומיוחד.

לשמחתי, כל מה שהובטח לנו וראינו בתכניות ובחזון – קיבלנו בפועל אחד-לאחד. מה שהפך את התהליך לעוד יותר כיף ומיוחד, זה שבמהלך החודשיים וחצי מרגע שסגרנו עם הגרייס ועד ליום החתונה, הלכנו כל שבוע בערך לראות את המקום ואת ההתקדמות, כאילו לפחות זה היה העסק שלנו. במהלך הזמן הזה, זה היה ממש מרגש, כי שיתפו אותנו בתהליך והרגשנו כאילו אנחנו בונים יחד עם הצוות של הגרייס את האולם, גם עבור החתונה שלנו. הרגשנו שם כמו בבית, וכל זה הפך את החוויה לעוד יותר מיוחדת.

מה גילית שבאמת עושה את החתונה?

אני חושבת שזה 3 דברים: האוכל, המוזיקה והזוג עצמו. אחרי הטעימות בגרייס היינו רגועים לגמרי לגבי האוכל, אבל עדיין בפועל קיבלנו כל כך הרבה מחמאות מהאורחים שהאוכל היה פשוט מעולה. זה חשוב לאורחים שלכם שבאים ורוצים ליהנות מהאוכל. בגזרת המוזיקה, די ג’יי שזורם עם הזוג ועם הקהל עושה את המסיבה לדעתי, והזוג עצמו – אם הוא שמח ובטוב – אין שום סיבה שהחתונה לא תהיה כיפית ושמחה. כל היתר, כולל שמלה, איפור וכל היתר, אפשר להשיג לדעתי בזול ועדיין לקבל את מה שאתם רוצים. באותו יום שסגרנו עם הגרייס נסענו לבית של בחורה שפרסמה בפייסבוק שהיא מוסרת את שמלת החתונה שלה, כך שקיבלתי במתנה שמלה מהממת (ויקרה) של אלון ליבנה. בגרייס לא עשינו שום תוספות עיצוב ואחרות, והאולם היה יפהפה בעיצוב נקי המקורי שלו. לא היה חסר בו דבר.

מה היית ממליצה למי שמתכנן חתונה?

לא להשתגע ולשמור על פרופורציות. מאוד קל לאבד את הראש, כשכולם מתנפלים עליכם ואומרים שאתם פשוט חייבים את זה (ואת זה ואת זה…). אבל תחשבו כמה כיף יהיה לכם להיות אחרי החתונה כשאתם לא חייבים כספים, לא בהפסדים, ובמקרה הטוב יותר – כמו שיצא לנו – ברווח כספי שאתם יכולים להוסיף לירח הדבש שלכם, או לכל דבר אחר שחשוב לכם. אם אתם יכולים לבחור מקום שהוא בתקציב שלכם ויפה כמו שהוא, למה לא?

מסר אישי שתרצי להעביר, עכשיו שאת אחרי?

כמו בחיים, קיבלנו המון, והשתדלנו גם לתת חזרה. כך, למשל, היה לנו חשוב לקנות את טבעות הנישואין לא ברשתות הנוצצות והחדשות, אלא בחנויות הישנות של המבוגרים בנחלת בנימין. היה אושר צרוף עבורנו לפרנס אדם מבוגר שעובד באותה החנות מעל 30 שנה, והתמורה הולכת ישירות אליו ולמשפחה שלו.

מזל טוב רוז ואבי! שמחנו לחגוג איתכם